הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון הטרור
גוף מודיעיני במשרד המשפטים שהוקם כדי לסייע במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון ושל מימון פעילות טרור.
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים הוקמה בינואר 2002 כחלק מהצטרפותה של מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בתופעות אלה. באוגוסט 2005 נכנס לתוקפו חוק איסור מימון טרור במסגרתו נכללו הוראות נוספות למלחמה בהלבנת הון ושמה של הרשות שונה לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. הרשות כוללת מחלקת איסוף ובקרה, מחלקת מחקר והערכה, מחלקה משפטית, מחלקת טכנולוגיה, מחשוב ותקשורת. על פי החוק הוסמכה הרשות לנהל מאגר המידע המכיל פרטים רגישים בנוגע לפרטיותם של אזרחי המדינה ותושביה וכן לעבד ולאבטח את המידע הנאגר בו. ראש הרשות הוסמך להעביר את המידע, לפי שיקול-דעתו, לרשויות שהן גורם מוסמך לקבלו וזאת כדי ליישם את החוק.
כחלק מהמלחמה בהון השחור, מלחמה בפשיעה הכלכלית ובהלבנת ההון, חוקק חוק נוסף בכנסת בדבר הגבלות מסחר במזומנים ובצ’קים.
ההמלצות המרכזיות של הוועדה נוגעות לשלושה תחומים: הגבלת השימוש במזומן, הגבלת השימוש בצ’קים, וקידום השימוש באמצעים אלקטרונים והן:
- מגבלה של 10,000 ש”ח על עסקאות במזומן בטווח המיידי שלאחר מכן תורחב למגבלה של 5,000 ש”ח ואיסור סיחור צ’קים בסכומים דומים.
- כ”כ יוגבל סכום העסקה בעסקאות מזומנים בין צדדים פרטיים לסכום של עד 50,000 ש”ח בטווח המיידי ובשלב הבא – 15,000 ש”ח.
- הפרת האיסור על ביצוע עסקאות במזומן מעל לסף שהוגדר, תיקבע כעבירה פלילית שבגינה יוטל קנס מנהלי או עיצום כספי לעוסק. כל עסקה מעל לסכום המגבלה תבוצע באמצעות צ’קים, העברה בנקאית, כרטיסי חיוב מיידים וכרטיסים נטענים.
- תיירים המבקרים בישראל יוכלו לבצע רכישות במזומן ללא הגבלה, כאשר ברכישות מעל 25,000 ש”ח יהיה המוכר הישראלי חייב בדיווח לרשות המיסים.
- צ’קים סחירים משמשים תחליף למזומן ועל כן יחולו עליהם מגבלות דומות. הוועדה המליצה להגביל את האפשרות לפרוע צ’ק שסוחר יותר מפעם אחת. בטווח הקצר יהיה ניתן להסב צ’קים פעם אחת ובתנאי שכל פרטי הנסב יפורטו. בשלב הבא, לא ניתן יהיה להסב צ’קים כלל, למעט הסב לגוף פיננסי מפוקח, תאגיד בנקאי או בנק הדואר.
- איסור הוצאת צ’קים ללא רישום שם המוטב – איסור זה בתוספת איסור הסחירות ימנע מצבים בהן צ’קים של אזרחים מתגלגלים לגורמים שונים ללא ידיעתם.
- הבנקים יחוייבו להציע כרטיס דביס (כרטיס חיוב מיידי) לכל לקוח ועמלות הכרטיס יפוקחו ויינקטו צעדים משמעותיים לקידום השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים מתקדמים.
על כן, חברים, אנא שימו לב לחוק חדש זה.
נדבך נוסף במאבק העולמי בהון השחור ובהלבנת ההון:
צו המחייב עורכי דין ורואי חשבון בזיהוי וברישום פרטים מלאים של לקוחותיהם, אשר להם נותנים שירותים עסקיים מסויימים.
הצו נכנס לתוקף החל מיום 2/9/2015.
יש לזכור כי עד מועד כניסת הצו לתוקף ניתן עדין לבקש גילוי מרצון של הון שחור, לרבות לגבי חשבונות בנק ונכסים בחו”ל שלא דווחו בעבר לרשות המיסים, לגבי הכנסות מדירות מושכרות שלא דוווחו והון שחור שנצבר בעבר ולגבי רישומי נכסים שלא על שם בעליהם האמיתי.
הליך גילוי מרצון מאפשר הגשת בקשה אנונימית ללא זיהוי פרטי המבקש באמצעות המייצג. ההליך מתבצע בדיסקרטיות מלאה וסופו הלבנת הון מאושרת וחוקית למהדרין.
הצו החדש מעוגן בחוק איסור הלבנת הון (תיקון מס’ 13), התשע”ד-2014, אשר הוסיף לחוק את סעיף 8ב העוסק בחובת עורכי דין ורואי חשבון לזהות ולהחתים את הלקוח עם הצהרה מפורטת בטרם יתנו להם את השירותים הבאים:
- קנייה, מכירה או חכירה של נכסי דלא ניידי.
- קנייה ומכירה של עסק.
- ניהול נכסי הלקוח הכולל ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי.
- קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד.
- הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.
הצו שאושר מטיל על עו”ד ורו”ח חובות בדבר החתמת הלקוח על תצהיר זיהוי פרטים, שמירת מסמכי הזיהוי של הלקוח, בדיקה כי לא מדובר בלקוח ממדינות מסויימות לרבות מהרשות הפלסטינית וחובת שמירת הנתונים והמסמכים למשך 5 שנים לפחות. כמובן, בצד אלו יש גם אחריות פלילית לקיום הנדרש בצו. חובות אלו יחולו גם לגבי לקוחות קיימים של עו”ד ורו”ח לאחר תקופת מעבר של שנה.
הצו עדין בראשיתו. עם הזמן יגיעו לבתי המשפט מקרים שיבהירו את היקף הדרישה מעו”ד ורו”ח, ואת הפיקוח הנדרש מהם כלפי העובדים במשרדם לאכיפת ההנהלות המקובלת עפ”י התיקון האמור.
התיקון לחוק והצו החדשים הם צעד נוסף להחמרת הטיפול במעלימי ההכנסות, במחזיקי הון שחור ובמסייעים להם. לכן, הפתרון הטוב ביותר הוא לפעול בדרך המלך של גילוי מרצון על ההון השחור ולהגיע להסדר עם רשות המיסים בדבר הלבנת ההון באופן חוקי ולגיטימי.
