תיקון בחוק הביטוח הלאומי בעניין דמי לידה לעובדת עצמאית

ביום 28 במארס פורסם ברשומות תיקון מספר 176 לחוק הביטוח הלאומי. על פי התיקון, שייכנס לתוקף 30 יום לאחר פרסומו ברשומות, יחושבו דמי הלידה של עובדת עצמאית לפי בסיס ההכנסה בשומה הגבוהה יותר מבין השומה של השנה הקובעת והשנה שקדמה לה.

התיקון לחוק נעשה ביוזמתה של ח”כ טלי פלוסקוב וחברי כנסת נוספים, בתיאום עם המוסד לביטוח לאומי שתמך בתיקון החוק ואף שיתף בעניין זה את ועדת הקשר בלשכת רואי חשבון.

הרקע לתיקון היה החזר דמי הלידה שדרש המוסד לביטוח לאומי מנשים עצמאיות שלאחר הלידה צמצמו את הכנסתן מתוך רצון לבלות זמן רב יותר עם התינוק.

בעבר הביא בחשבון המוסד לביטוח לאומי על פי החוק את הכנסת העובדת העצמאית בשנה שקדמה לשנה הקובעת רק כאשר בעיות בריאות הקשורות להיריון גרמו לצמצום עבודתה. לאחר כניסת התיקון לתוקף, כל עובדת עצמאית שמקבלת דמי לידה תקבל את דמי הלידה לפי ההכנסה הגבוהה יותר על פי התיקון.

הרקע החוקי לפני התיקון בחוק

דמי לידה משולמים ל”עובדת עצמאית” כדי לפצות אותה על אובדן הכנסות בתקופה שבה היא אינה עוסקת במשלח ידה במהלך חופשת הלידה, ולכן זוהי גמלה מחליפת הכנסה. עובדת עצמאית יכולה בתנאים מסוימים לחזור לעיסוקה בהיקף מצומצם כדי לשמור על העסק. החידוש הוא שהמוסד לביטוח לאומי מעדיף שהעובדת העצמאית תפנה בכתב מראש כדי להודיע על שימור העסק כאמור וכדי לקבל את אישור המוסד לביטוח לאומי.

הגמלה מבוססת על הכנסות היולדת ברבעון שקדם להפסקת העיסוק, בתנאי ששלמה דמי ביטוח כעובדת עצמאית כמפורט בסעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי (לאור זאת על עובדת עצמאית להסדיר את מעמדה הביטוחי במוסד לביטוח לאומי ולשלם את דמי הביטוח עוד לפני הלידה).

כל האמור במאמר זה נכון גם להורים מאמצים, להורים מיועדים (פונדקאות) ולמשפחות אומנה.

תאריך הזכאות לדמי הלידה מתחיל ביום הראשון להפסקת העבודה של היולדת, אך לא קודם לשבעה שבועות שלפני יום הלידה המשוער (לפי אישור מהרופא המטפל) למי שזכאית לדמי לידה של 14 שבועות ויותר. עובדת עצמאית שהפסיקה לעסוק במשלח ידה לפני הלידה ומעוניינת לקבל דמי לידה על פי יום הפסקת העבודה בפועל, חייבת להגיש תביעה לדמי לידה ולהצהיר בתביעה על התאריך האחרון שבו עבדה.

בדרך כלל מקבלת העובדת העצמאית את דמי הלידה באופן אוטומטי לחשבון הבנק שלה לאחר שהמוסד לביטוח לאומי מקבל את הנתונים מבית החולים, לפי המידע שקיים במערכת הביטוח הלאומי (מי שלא קיבלה את דמי הלידה חייבת להגיש תביעה וחל עליה סעיף 296 לחוק לעניין שיהוי של 12 חודשים).

לפי סעיף 54 לחוק הביטוח הלאומי, שכר העבודה הרגיל של היולדת לצורך חישוב דמי לידה הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים (אך לא יותר מהסכום המרבי).

היום הקובע הוא היום שבו הפסיקה העובדת העצמאית את עבודתה בהיותה בהיריון, כשמתקיימים התנאים שבגינם היא זכאית לדמי לידה.

לצורך החישוב, הכנסת העובדת העצמאית היא ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה שקדם ליום הקובע (להלן: “השנה הקובעת”).

כלומר, אם תקופת רבע השנה הייתה בחודשים ינואר עד מארס למשל, והעובדת העצמאית חזרה לעסוק במשלח ידה לאחר חופשת הלידה בהיקף שעות מצומצם יותר, ההכנסה בשומה בשנת המס תהיה נמוכה מהצפוי בדרך כלל והיא תתבקש להחזיר חלק מדמי הלידה.

ההוראות המשלימות שבסעיף 55 לעניין הכנסה שאינה משקפת את הכנסת היולדת לפני ההיריון אפשרו למוסד לביטוח לאומי להביא בחשבון את ההכנסה בשנה שלפני השנה הקובעת רק בשל בעיות בריאות שנבעו מההיריון, כפוף לאישורים מקוריים מרופא הנשים של היולדת.

כלומר, כדי שהעובדת העצמאית תקבל דמי לידה שמשקפים את הכנסתה האמיתית שלפני הלידה (בדומה לעובדת שכירה), היא הייתה אמורה להמשיך לעבוד באותו היקף שעות לפחות שבו עבדה לפני הלידה או להפסיק לעבוד לחלוטין ולסגור את התיק העצמאי כדי שחודשים אלה לא יובאו בחשבון ולא יקטינו את הבסיס לדמי הלידה.

הסבר לתיקון לחוק

התיקון בחוק הוסיף את החלופה כדלקמן:

בהגדרת הכנסת עובדת עצמאית בסעיף 54 לחוק נוספה האפשרות להביא בחשבון את ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע, לפי הגבוה מביניהן.

תחילתו של החוק המתוקן 30 יום מיום פרסומו ברשומות והוא חל על עובדת עצמאית שלגביה חל היום הקובע ביום התחילה ואילך (כלומר, משומות 2016 ואילך).

התיקון לחוק לא ישפיע על עובדת עצמאית שהחלה לעסוק במשלח ידה כעובדת עצמאית בשנה הקובעת (אין לה שומה שכוללת הכנסה כעובדת עצמאית לשנה שקדמה לשנה הקובעת).

התיקון לחוק לא ישפיע על עובדת עצמאית שהחישוב לפי השומה בשנה הקובעת גבוה יותר מאשר בשנה שקדמה לה. התיקון לחוק מיטיב עם עובדת עצמאית שהחישוב לפי השומה בשנה הקובעת נמוך יותר מאשר בשנה שקדמה לה, אף על פי שהחישוב לפי שתי השומות נמוך מהבסיס למקדמות שלפיהן קיבלה את דמי הלידה (היא תתבקש להחזיר חלק מדמי הלידה בכל מקרה).

דוגמה א' – התיקון לחוק מיטיב עם המבוטחת

יעל היא עובדת עצמאית משנת 2010, רשומה כחוק במוסד לביטוח לאומי ומשלמת דמי ביטוח מדי חודש.

מועד הלידה – 15.6.2015.

הפסקת העבודה ביום – 14.6.2105.

מקדמות דמי הביטוח שולמו בשנת המס 2015 לפי בסיס הכנסה בסך של 120,000 ש”ח לשנה (חישוב המקדמות היה לפי שומת 2013). בממוצע – 10,000 ש”ח לחודש.

הדוח לשנת 2014 הוגש לרשות המסים (מס הכנסה) ביוני 2015. רשות המסים שידרה למוסד לביטוח לאומי את השומה לשנת 2014 שכללה הכנסה חייבת בסך של 180,000 ש”ח. בממוצע – 15,000 ש”ח לחודש.

רבע השנה שקדם ללידה – החודשים מארס, אפריל ומאי 2015.

דמי הלידה שולמו באופן אוטומטי לפי בסיס הכנסה בסך של 30,000 ש”ח לרבעון שקדם ללידה.

יעל יצאה לחופשת לידה מלאה של 14 שבועות ולאחר מכן צמצמה את פעילותה העסקית כדי לבלות זמן רב יותר עם התינוק, אך כדי לשמור על העסק לא הפסיקה את פעילותה לחלוטין. לאור צמצום הפעילות, ההכנסה השנתית שלה לשנת 2015 הייתה 48,000 ש”ח בלבד.

לעניין חישוב בסיס ההכנסה לדמי הלידה, בשנת 2015 היו ליעל שמונה חודשי עבודה (ללא חודשי חופשת הלידה). את השומה מחלקים לשמונה חודשים לצורך חישוב ההכנסה הממוצעת לחודש (6,000 ש”ח לחודש).

יעל קיבלה דמי לידה לפי בסיס הכנסה של 30,000 ש”ח לרבעון. לאחר שהשומה לשנת 2015 תגיע למוסד לביטוח לאומי, המוסד לביטוח לאומי יחשב מחדש את ההכנסה בשנה הקובעת לפי השומה לשנת 2015. הבסיס לחישוב דמי הלידה בחודשים מארס עד מאי 2015 יתוקן בעקבות השומה לסך של 18,000 ש”ח לרבעון.

בשל עדכון ההכנסה לפי השומה תתבקש יעל להחזיר חלק מדמי הלידה שקיבלה ותקבל החזר של דמי הביטוח ששולמו ביתר בגין שנת 2015.

בעקבות התיקון לחוק, ייעשה החישוב למקרה דומה בשנת 2016 כדלקמן:

הבסיס בשנה הקובעת – 18,000 ש”ח לרבעון.

הבסיס בשנה שקדמה לשנה הקובעת – 45,000 ש”ח לרבעון.

הגבוה מביניהם – 45,000 ש”ח לרבעון. זוהי ההכנסה שלפיה יחושבו דמי הלידה לאחר תיקון החוק ויעל תקבל תוספת לדמי הלידה במקום להחזיר דמי לידה למוסד לביטוח לאומי.

במקרה דומה בשנת 2016, אם במקום מקדמות לפי בסיס של 120,000 ש”ח, יעל שילמה מקדמות בשנה הקובעת לפי בסיס של 300,000 ש”ח – ממוצע של 75,000 ש”ח ברבעון, היא אמנם תתבקש להחזיר דמי לידה בעקבות קליטת השומה, אך בעקבות התיקון לחוק, דמי הלידה שהיא תחזיר יהיו נמוכים יותר.

דוגמה ב' – התיקון לחוק אינו רלוונטי

ורד פתחה תיק כעובדת עצמאית בחודש ינואר 2014 ועל פי הצהרתה נקבעו לה מקדמות דמי ביטוח לפי הכנסה בסך של 5,000 ש”ח לחודש (60,000 ש”ח לשנה). בשומה לשנת 2014 הייתה ההכנסה של ורד 60,000 ש”ח כמתוכנן.

מקדמות דמי הביטוח לשנת 2015 היו בסך של 5,000 ש”ח לחודש (לפי ההצהרה בשנת 2014), ששולמו מדי חודש בחודשו.

מועד הלידה והפסקת העבודה – 20.9.2015.

ורד קיבלה דמי לידה לפי בסיס של 15,000 ש”ח לרבעון יוני, יולי, אוגוסט 2015. היא יצאה לחופשת לידה מלאה וחזרה לעיסוקיה בסוף דצמבר 2015 בתום חופשת הלידה. במקרה זה, אם ורד תצמצם את עיסוקיה לאחר חופשת הלידה, הצמצום לא ישפיע על דמי הלידה.

ההכנסה הצפויה בשומה לשנת 2015 היא 56,000 ש”ח לשנה.

לעניין חישוב בסיס ההכנסה לדמי הלידה – בשנת 2015 היו לוורד שמונה חודשי עבודה (ללא חודשי חופשת הלידה). את השומה מחלקים לשמונה חודשי עבודה לצורך חישוב ההכנסה הממוצעת לחודש.

הבסיס לחישוב דמי הלידה בשנה הקובעת (2015) – 21,000 ש”ח לרבעון.

הבסיס לחישוב דמי הלידה בשנה שלפני השנה הקובעת (2014) – 15,000 ש”ח לרבעון.

במקרה דומה בשנת 2016 לא יהיה שינוי בין החוק הישן לחוק החדש וורד תקבל תוספת לדמי הלידה.

דוגמה ג' – התיקון לחוק אינו רלוונטי

רונה פתחה תיק כעובדת עצמאית בחודש ינואר 2015 ועל פי הצהרתה נקבעו לה מקדמות דמי ביטוח לפי הכנסה בסך של 10,000 ש”ח לחודש (120,000 ש”ח לשנה). בשומה לשנת 2015 צפויה ההכנסה של רונה להיות בסך של 48,000 ש”ח בלבד.

מועד הלידה והפסקת העבודה – 20.8.2015.

רונה קיבלה דמי לידה לפי בסיס של 30,000 ש”ח לרבעון מאי, יוני, יולי 2015. תקופת האכשרה שצברה מזכה את רונה במחצית מהתקופה.

במקרה זה, כיוון שרונה החלה לעבוד כעובדת עצמאית רק בשנת 2015, התיקון לחוק לא יהיה רלוונטי במקרה דומה בשנת 2016 ורונה תחזיר חלק מדמי הלידה שקיבלה כיוון שהכנסתה בשומה תהיה קטנה יותר מההכנסה שלפיה שילמה מקדמות דמי ביטוח בשנת 2015.

דוגמה ד' – התיקון לחוק רלוונטי לעניין הגשת מסמכים

ירונה עובדת כעצמאית כבר שנים רבות.

מועד הלידה והפסקת העבודה – 25.10.2015.

מקדמות דמי הביטוח בשנת 2015 שולמו לפי בסיס של 10,000 ש”ח לחודש (לפי שומת 2013) ובשנת 2016 שולמו מקדמות דמי ביטוח לפי בסיס של 20,000 ש”ח (לפי שומת 2014).

ירונה קיבלה דמי לידה לפי בסיס של 30,000 ש”ח לרבעון יולי, אוגוסט, ספטמבר 2015. צמצום בהכנסות של ירונה לאחר חופשת הלידה בשנת 2016 לא ישפיע על דמי הלידה.

ההכנסה בשומת 2015 צפויה להיות נמוכה מאוד כיוון שירונה צמצמה את עיסוקיה בשל ההיריון הקשה שעברה, אף על פי שלא הייתה בשמירת היריון.

ירונה תמציא למוסד לביטוח לאומי את האישורים המקוריים מרופא הנשים על כך שצמצום הפעילות בשנת 2015 היה בשל ההיריון, וחישוב דמי הלידה יתבצע לפי שומת 2014 ולא לפי שומת 2015. במקרה דומה לאחר תיקון החוק ייעשה החישוב באופן אוטומטי לפי שומת 2014 .