שעות לילה בהן לא מתבצעת עבודה אינן מחייבות בתשלום שכר מינימום

העובד עבד כמדריך שיקומי במעונות לנכי צה”ל. המעסיק זכה במכרז של משרד הביטחון וקיבל סבסוד לתפעול המעונות. כחלק ממתכונת העסקה נדרש העובד לשהות במעון גם במשמרות לילה. לאחר כ- 13 שנות עבודה, צומצמה עבודתו של העובד. העובד פנה בכתב למעסיק ודרש לחזור להיקף משרה מלאה שאם לא כן, יתפטר בשל הרעה מוחשית בתנאים. פניית העובד לא נענתה ולכן העובד התפטר. המחלוקת בין הצדדים הייתה האם זכאי העובד להפרשי שכר בגין עבודה בשעות הלילה. בנוסף, נתבע תשלום הפרשי פיצויי פיטורים בעקבות תחשיב המתבסס רק על 12 חודשי העסקה אחרונים ובהתעלם בהיקף משרה מלאה בשנים קודמות. לעניין תשלום הפרשי שכר על משמרות לילה, נקבע כי העובד קיבל שכר מלא עבור שעות עבודתו וכן עבור שעות לינה ולכן אינו זכאי לתשלום נוסף. לעניין תשלום פיצויי פיטורים, נקבע כי שולם לעובד פיצויי פיטורים חלקיים היות ושעות השהות בלילה לא נלקחו בחשבון. כמו כן התעלם המעסיק מהשנים הראשונות בהן עבד העובד משרה מלאה והתייחס רק לתקופה של ירידה בהיקף משרה. מכאן, ביה”ד קבע כי אין בכך כדי להפחית מהיקף המשרה המלא של העובד ולכן זכאי העובד להפרשי השלמה של פיצויי הפיטורים (סע”ש 35592-09-13 מרדכי גולן נ’ יורם בן- עמי, מיום 14/09/16).