קבלת בקשה למחיקת ערעור על הסף עקב איחור ניכר בהגשת הערעורים לבית המשפט

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל בקשה למחיקת ערעור על הסף עקב איחור ניכר בהגשת הערעורים לבית המשפט.

תקציר: ע”מ 7766/16

בבית המשפט: המחוזי בתל אביב – יפו

לפני: כב’ השופטת י’ סרוסי

ניתן ביום: 28.11.2016

המערער: עזרא אילן הניה

המשיב: מנהל מע”מ תל אביב 2

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל בקשה למחיקת ערעור על הסף עקב איחור ניכר בהגשת הערעורים לבית המשפט.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

מדובר בבקשת המשיב (המבקש בהליך זה) להורות על מחיקה על הסף של הערעורים ע”מ 19532-03-15 ו-ע”מ 7766-03-16 (שעניינם פסילת ספרים וכפל מס), שהדיון בהם אוחד, בשל איחור של כארבעה חודשים במועד הגשתם לבית המשפט ומבלי שהומצא לאיחור טעם מוצדק.

דיון

במהלך הדיון, טען המערער כי החלטות המשיב בעניין כפל המס והקנס נמסרו לו כשבוע לפני שהוגשו על ידו הערעורים בגינם. טענה זו אינה עולה מהעובדות.

המערער בתגובתו מייחד מקום רב לפירוט של אסמכתאות בדבר זכות הגישה לערכאות ועקרון הדלת הפתוחה של בית המשפט. אכן, הפסיקה בעניין זה ברורה וידועה. מה שלא ברור הוא מדוע לא נתן המערער ולו נימוק ענייני אחד, להנחת דעתו של בית המשפט, לשיהוי הניכר בהגשת הערעורים וזאת לאחר שש הזדמנויות(!) שניתנו לו לכך. מכאן, שאין למערער אלא להלין על עצמו. דלתות בית המשפט לא נסגרו בפניו אלא הוא זה שבחר שלא להיכנס דרכן.

כנגד הזכות החוקתית השמורה לבעל דין לקבל את יומו בבית המשפט, עומדת חובתו הבסיסית, הן כלפי בית המשפט והן כלפי בעלי הדין האחרים, לקבל על עצמו את עולו של בית המשפט, את החלטותיו, ואת סדרי הדין שבלעדיהם לא ניתן לקיים הליך שיפוטי תקין. לא ניתן להרשות לבעל דין לנהוג בסדרי הדין כאוות נפשו תוך ניצול ההליך השיפוטי ואחר כך עדיין לצפות כי ההליך השיפוטי יעמוד לימינו ויינתן לו את יומו בבית משפט.

לפנינו, מקרה חריג המצדיק את התוצאה הקשה של מחיקת הערעור על הסף, שכמוהו כדחיית הערעור על הסף לאור דיני ההתיישנות החלים בדיני מסים.

תוצאה

הבקשה התקבלה. המערער חויב בהוצאת בסך 10,000 ש”ח.