לאחר מאמצים השיגה רשות המסים את רשימת הישראלים שהחזיקו חשבונות בנק ב-HSBC שוויץ
בשנה וחצי האחרונות, מאז נחשף בתקשורת העולמית דבר קיומה של רשימת לקוחות של הסניף השוויצרי של בנק HSBC, עמדה רשות המסים בישראל בקשר עם רשות המס הצרפתית על מנת להשיג את הרשימה הנוגעת ללקוחות הישראלים של הבנק. לאחר מגעים ומאמצים בנושא, קיבלה בימים האחרונים רשות המסים את המידע הכולל למעלה מ-8,000 לקוחות ישראלים שהחזיקו חשבונות בנק ב-HSBC שוויץ.
עליית מדרגה במאבק בהון השחור
לאחר מאמצים, השיגה רשות המסים את רשימת הישראלים שהחזיקו חשבונות בנק בHSBC – שוויץ
בשנה וחצי האחרונות, מאז נחשף בתקשורת העולמית דבר קיומה של רשימת לקוחות של הסניף השוויצרי של בנק HSBC, עמדה רשות המסים בישראל בקשר עם רשות המס הצרפתית על מנת להשיג את הרשימה הנוגעת ללקוחות הישראלים של הבנק. לאחר מגעים ומאמצים בנושא, קיבלה בימים האחרונים רשות המסים את המידע הכולל למעלה מ-8,000 לקוחות ישראלים שהחזיקו חשבונות בנק ב-HSBC שוויץ.
רשימה זו מצטרפת לרשימות נוספות של ישראלים המנהלים חשבונות בנק בחו”ל , עליהן הצליחה רשות המסים לשים את ידה בשנים האחרונות, שהידועה בהן היא רשימת לקוחות בנק ‘UBS, שחשיפתה הביאה לחקירתם של עשרות לקוחות לא מדווחים ולאחרונה אף הוגשו כתבי אישום ראשונים בפרשה. גם בעקבות פרסום רשימות פנמה פעלה רשות המסים במישורים שונים ומחזיקה היום במידע מקיף על ישראלים שפתחו חברות בפנמה ובמדינות מקלט מס נוספות.
בהתאם לחוק, אזרח ישראלי רשאי לנהל חשבון בנק בחו”ל אך עליו לדווח עליו ועל ההכנסות שהופקו בו (ריבית, דיבידנד, רווחי הון וכו’) לרשות המסים. הרשומות כוללות מגוון רחב של מסמכים המתעדים את התנהלות הבנק מול לקוחותיו. בשלב הראשון, הצפוי להמשך חדשים ספורים, רשות המסים תבחן ותמיין את החומר ותשווה לדיווחים של אותם ישראלים לרשויות המס. בתהליך מיון המסמכים, יזוהו אלה מבין הלקוחות שבהתנהלותם השוטפת מול הרשות כללו דווח על החשבונות וכן, אלו שדווחו על קיום החשבון במסגרת הליך הגילוי מרצון.
כזכור, על רקע החקיקה שאושרה בכנסת לפיה עבירות מס חמורות יחשבו עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון ולאור ההיענות הגבוהה והצלחתו של נוהל הגילוי מרצון, הודיעה רשות המסים לפני כשלושה חודשים כי הוחלט להאריך את המועד האחרון להגשת בקשות, במסגרת הוראות השעה בנוהל, עד ליום 31 בדצמבר 2016. בהתאם לסיכום עם משרד המשפטים, הנוהל והוראות השעה שתוקפן הוארך יכללו גם חסינות מפני העמדה לדין בעבירות הלבנת הון שעבירות המקור המגבשות אותן הינן עבירות המס עליהן חל הנוהל. מאז פורסם ב-7 בספטמבר 2014 הוגשו במסגרת הנוהל סה”כ 5,360 בקשות לגילוי מרצון ונחשף הון המוערך ב-18.6 מיליארד שקלים, שיכנס למערכות הדיווח השוטפות ברשות המסים.
מנהל רשות המסים, משה אשר: “קבלת הרשימה מהווה אחד התוצרים המשמעותיים של המאבק בהון השחור והיא מצטרפת למהלכי חקיקה ומהלכים אחרים להשגת מידע על ישראלים שמחזיקים חשבונות בנקים ונכסים בחו”ל, דוגמת פרויקט ה- FATCA והפרויקט המקביל של ה-OECD. בהזדמנות זו אני קורא לכל אותם ישראלים שיש להם הון לא מדווח בישראל ובחו”ל וטרם הגישו בקשה, להגיש בקשה לגילוי מרצון בהתאם לנוהל. “
