ביטוח לאומי טעה – אם חד הורית תשלם?

אם חד הורית המקבלת קצבת השלמת הכנסה נדהמה כאשר המוסד לביטוח לאומי דרש ממנה להחזיר כ-37,000 שקל, שלטענתו לא הייתה צריכה לקבל מלכתחילה. בית הדין האזורי הבהיר כי מדובר בטעות בלעדית של המוסד לביטוח לאומי, והורה לו לשקול לבטל את החוב.

אם חד הורית המקבלת קצבת השלמת הכנסה נדהמה כאשר ביטוח לאומי דרש ממנה להחזיר כ-37,000 שקל, שלטענתו לא הייתה צריכה לקבל מלכתחילה. בית הדין האזורי הבהיר כי מדובר בטעות בלעדית של ביטוח לאומי, והורה לו לשקול לבטל את החוב.

לפני שש שנים, אישר ביטוח לאומי זכאות של אם חד הורית לקצבת השלמת הכנסה. ואולם, כעבור שנתיים גילה ביטוח לאומי כי כשחישב את הכנסותיה ואת גובה הקצבה, לא נלקחו בחשבון תשלומי המזונות שהיא מקבלת מאבי בתה, כך שהיא קיבלה יותר מהמגיע לה.

בעקבות ממצאיו, פנה ביטוח לאומי פנה לאישה בבקשה להסדיר חוב של 36,747 שקל – סך הכספים שקיבלה ביתר.

האישה, שכלל לא הבינה כיצד נוצר החוב משום שדיווחה על כל הכנסותיה בפרוטרוט, פנתה לוועדה לביטול חובות בבקשה שתתחשב במצבה הכלכלי הקשה ותבטל אותו, ובנוסף, פנתה לעזרתו של בית הדין לעבודה בתל אביב. בינתיים, הוועדה לביטול חובות החליטה לבוא לקראתה של התובעת, והפחיתה 20% מהחוב.

עם זאת, התובעת עדיין חשה כי נעשה לה עוול, ובמהלך הדיון בתביעתה טענה כי פעלה בתום לב מוחלט לאורך כל הדרך, וכי מעולם לא הסתירה את העובדה שהיא מקבלת תשלומי מזונות.

התובעת טענה כי היא נשענת על סיוע ממחלקת הרווחה בתל אביב, כך שאין לה יכולת לחסות את החוב – שנוצר באשמתו הבלעדית של ביטוח לאומי.

לסיכום דבריה, טענה התובעת כי ביטוח לאומי אינו רשאי לתבוע החזרת סכום ששילם אם מי שקיבל אותו נהג בתום לב.

ביטוח לאומי הודה שהתובעת הצהירה על תשלומי המזונות, והסביר כי החוב נוצר בעקבות השמטת הנתון במערכת הממוחשבת. אלא שלטענתו, כשהמוסד טועה ומשלם יותר הוא זכאי לקבל החזר גם אם המבוטח פעל בתום לב.

עוד נטען כי הוועדה לביטול חובות התחשבה כמיטב יכולתה במצבה של התובעת, וכי בית הדין לעבודה אינו אמור להתערב בשיקול דעתו.

החלטה לא ברורה

השופטת עידית איצקוביץ הסכימה עם טענת ביטוח לאומי וקבעה כי ביטוח לאומי אכן זכאי לקבל חזרה את מה ששילם ביתר – גם אם עשה זאת בטעות וגם אם התובעת נהגה בתום לב.

“טעות של המוסד – גם אם לא נגרמה על ידי המבוטח – אין בה כדי להקנות זכאות שאינה קיימת בדין”, כתבה השופטת, תוך שהדגישה את חובתו של המוסד לשמור על הקופה הציבורית ולדאוג שמבוטחים יקבלו את המגיע להם, לא פחות, אך גם לא יותר.

ואולם, אין זה אומר כי אי אפשר ללכת לקראת התובעת בנסיבות אלה. השופטת איצקוביץ מצאה התרשמה כי החלטת הוועדה לביטול חובות להפחית רק 20% מחובה של התובעת – אישה שמתקשה לסגור את החודש – לא ברורה ואינה עומדת בכללי המשפט המנהלי. השופטת הבהירה כי כגוף ציבורי הפועל מטעם ביטוח לאומי, הוועדה מחויבת לנמק את החלטותיה ולנהוג בסבירות ומידתיות – והחלטתה אינה עומדת בכך.

לפיכך, השופטת פסקה שעניינה של התובעת יוחזר לוועדה לביטול חובות, על מנת שתשקול את המקרה בשנית, ובין היתר תתחשב בכך שהחוב נוצר אך ורק בשל טעותו של ביטוח לאומי, בזמן שהתובעת פעלה בתום לב מלא. בנוסף השופטת חייבה את הוועדה לקחת בחשבון את מצבה הכלכלי והאישי של התובעת עם רמיזה לכך שעדיף לבטל את החוב.

לא ניתן צו להוצאות.