ענת דדוש רואת חשבון
לשקט הנפשי שלך יש בית
כי מקצועיות זו הדרך!!!

לקביעת פגישת ייעוץ

כללים חדשים מטיבים בקביעת הבסיס לחישוב דמי אבטלה

ביום 30 בדצמבר 2015, פרסם המוסד לביטוח לאומי (להלן: “המל”ל”) הנחיות חדשות באשר לקביעת הבסיס לחישוב דמי אבטלה:

  1. במקרים שבהם חל צמצום בעבודה במהלך ששת החודשים שלפני התאריך הקובע עקב טיפול בבן משפחה שחלה.
  2. התנאים להכללת חודש העבודה האחרון שלפני התאריך הקובע במניין ששת החודשים שלפיהם נקבע הבסיס לחישוב דמי האבטלה.

רקע חוקי

  • תקופת אכשרה: הזכאות לדמי אבטלה מותנית בכך שעובד שכיר או עובדת שכירה מגיל 18 עד גיל 67, צברו תקופת אכשרה של 12 חודשים קלנדריים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בעד יום אחד או יותר, מתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע.
  • תאריך קובע: “ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת…”.
  • חישוב דמי האבטלה: דמי האבטלה מחושבים באחוזים מהשכר היומי הממוצע של המובטל.
  • השכר היומי הממוצע של המובטל: ההכנסה החייבת בתשלום דמי ביטוח בששת החודשים הקלנדריים האחרונים לפני התאריך הקובע, מחולק ב-150.

צמצום שכר עקב טיפול בבן משפחה שחלה

בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ”ה-1995 (להלן: “החוק”) לא נקבעו סיבות מיוחדות שבשלן, בעת חישוב השכר היומי הממוצע של מובטל, ניתן “לדלג” על חודשים שבהם צומצם שכרו עקב תאונה או מחלה. זאת בשונה מחישוב דמי הלידה, שם התקנות מתייחסות להשלמת שכר “לשכר רגיל” בשל היעדרות בגין מחלה.

עם זאת, בית הדין הארצי פסק בעבר כי יש לחשב את בסיס השכר האמיתי שהיה למובטל בתקופה שקדמה לתאונה או למחלה (עב”ל 65/03 הלכת “ימין סילוק”).

בעקבות חוות דעת משפטית מעודכנת במל”ל, שבה הורחבה ההגדרה לעניין חישוב דמי לידה גם להיעדרות בשל מחלת בן משפחה מקרבה ראשונה, החליט המל”ל להרחיב את הלכת “ימין סילוק” ולהחילה גם על מובטל ששכרו צומצם בתקופת ששת החודשים כאמור עקב טיפול בבן משפחה שחלה.

כלומר, הלכת בית הדין הארצי, שלפיה חישוב דמי האבטלה ייעשה על בסיס השכר המלא שהשתלם למובטל לפני שצמצם את עבודתו עקב מחלה, הורחבה גם לנסיבות של מחלת בן משפחה מקרבה ראשונה, כפוף להמצאת אישורי מחלה.

חודש עבודה אחרון

השכר היומי הממוצע מבוסס על ההכנסה החייבת בדמי ביטוח אבטלה, בששת החודשים האחרונים שלפני התאריך הקובע. החוזר מבהיר את הטיפול כאשר החודש האחרון אינו חודש עבודה מלא.

על פי החוזר, ניתן לכלול את חודש העבודה האחרון לפני התאריך הקובע כאחד מששת החודשים הקלנדריים שנכללים בחישוב הבסיס, אף אם תאריך הפסקת העבודה חל לפני סוף החודש, אם חישוב זה מיטיב עם המבוטח. כלומר – אם התחשבות בחלק חודש זה תרע את מצבו של המבוטח, ידלגו על חלק חודש זה.

סייג לאמור: הכללת חלק החודש שבו הופסקה העבודה, ככל שהדבר מיטיב עם העובד, לא תחול אם המבוטח התייצב לראשונה בלשכת התעסוקה בחודש הפסקת העבודה. זאת משום שבמקרה זה התאריך הקובע חל בחודש העבודה האחרון עצמו, ועל פי החוק החישוב ייעשה לפי ההכנסה בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים לפני התאריך הקובע.

עולה מהחוזר, שכאשר חלק החודש האחרון שבו עבד המבוטח מיטיב עמו, עדיף לו שלא להתייצב לראשונה בלשכת התעסוקה באותו החודש, אלא בחודש העוקב.

לייעוץ ללא התחייבות

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

חברה לעיצוב ובניית אתרים חברה לעיצוב ובניית אתרים
WhatsApp chat