ענת דדוש רואת חשבון
לשקט הנפשי שלך יש בית
כי מקצועיות זו הדרך!!!

לקביעת פגישת ייעוץ

התקבלה בקשת פקיד שומה ת”א לדחות על הסף ערעורים שהגישה נגדו בעלת מאפיה – לא מיצתה את ההליכים המקדמיים הקבועים בדין

בית המשפט המחוזי דחה על הסף שני ערעורים שהגישה חברה בעלת מאפיה על החלטתו של פקיד השומה לפסול את ספריה בגין ביקורות שערך במאפיה בשנת 2015. נפסק כי החברה אינה רשאית להגיש את הערעורים בגין הביקורות, שכן לא מיצתה את ההליכים המקדמיים שהתווה המחוקק במסגרת פקודת מס הכנסה כתנאי להגשתם.

התקבלה בקשת פקיד שומה ת”א לדחות על הסף ערעורים שהגישה נגדו בעלת מאפיה – לא מיצתה את ההליכים המקדמיים הקבועים בדין

תקציר ע”מ 15299-12-16

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב

על ידי כב’ השופטת י’ סרוסי

ניתן ביום 2.4.2017

העורר: חברת ונ אבו אלעאפיה מאז 1879 (2006) בע”מ

המשיב: פקיד שומה תל אביב 4

בית המשפט המחוזי דחה על הסף שני ערעורים שהגישה חברה בעלת מאפיה על החלטתו של פקיד השומה לפסול את ספריה בגין ביקורות שערך במאפיה בשנת 2015. נפסק כי החברה אינה רשאית להגיש את הערעורים בגין הביקורות, שכן לא מיצתה את ההליכים המקדמיים שהתווה המחוקק במסגרת פקודת מס הכנסה כתנאי להגשתם.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

במהלך שנת 2015, ערך המשיב – פקיד שומה ת”א (להלן: “פקיד השומה”), ביקורות אצל המערערת – חברה שבבעלותה מאפייה, ומצא שני אירועים של אי רישום תקבולים בעסקה. בעקבות אירועים אלה שלח פקיד השומה למערערת כמה הודעות על הליקויים – שעליהן לא הגיבה.

במסגרת פגישה שנערכה בין הצדדים, טענה המערערת כי לא קיבלה כל הודעה על אודות הביקורת שנערכה במאפייה במהלך שנת 2015 וביקשה מפקיד השומה לערוך לה שימוע ולתת לה הזדמנות להסברים בעל פה. פקיד השומה דחה את בקשת המערערת לשימוע וציין כי פסילת הספרים בגין הביקורות שערך בעסקה בשנת 2015 חלוטה.

המערערת הגישה לבית המשפט המחוזי ערעורים על החלטת פקיד השומה, ואילו הוא הגיש בקשה למחיקה או לדחייה על הסף של הערעורים. פקיד השומה טען כי המערערת לא מיצתה את ההליך המנהלי הקבוע בסעיף 145ב(א)(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ”א-1961 (להלן: “הפקודה”) ומשכך היא אינה רשאית לערער על החלטת הפסילה בפני בית המשפט, וכי מכל מקום המועד להגשת הערעורים חלף ולא הוצג טעם טוב למתן ארכה להגשתם.

המערערת טענה כי לא קיבלה את ההודעה על הליקויים ולכן מניין הימים להגשת השגה לפקיד השומה או להגשת ערעור לבית המשפט טרם החל, וכי סיכויי הערעורים שהגישה טובים, שכן יש בידיה הסברים טובים לליקויים שנמצאו לכאורה בפנקסיה.

דיון

כב’ השופטת י’ סרוסי פסקה כי במקרה שבו עסקינן יש לבחון אם בנסיבות העניין מיצתה המערערת את ההליך המנהלי מול פקיד השומה, בטרם נקטה הליך של הגשת ערעורים והאם הצביעה על קיומו של טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה להגשתם (גם אם בדיעבד).

עוד נקבע כי קיים היגיון רב במתווה המיוחד שקבע המחוקק לבחינת פסילת פנקסיה של המערערת, שכן פקיד השומה הוא הגוף המקצועי שהחוק הפקיד בידיו את הסמכות ללבן את הסוגיה של אי רישום תקבולים כדין, ומשכך יש לשאוף לתוצאה ולפיה הסוגיה תלובן אצל פקיד השומה לפני הבאתה לדיון משפטי, ודאי כאשר תוצאה זו אף מתחייבת מלשונו הברורה של החוק.

לגופו של עניין, נקבע כי יש לקבל את טענת פקיד השומה ולפיה המערערת הגישה את בקשתה לקיום שימוע באיחור ניכר, ללא הצדק סביר, ולכן דחה את בקשתה על הסף מבלי שנשמעו טענותיה נגד כוונתו לפסול את פנקסיה, וכי המערערת אינה רשאית להגיש את הערעורים בגין הביקורות, שכן לא מיצתה את ההליכים המקדמיים שהתווה המחוקק במסגרת הפקודה כתנאי להגשתם.

בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי אין באמתחתה של המערערת טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה להגשת הערעורים וכי התמונה המצטיירת מכלל מערכת העובדות המפורטת, היא של התעלמות מודעת של המערערת, פעם אחר פעם, מסד הזמנים הקבוע בחוק.

תוצאה

הערעורים נדחו על הסף. נפסק כי על המערערת לשאת בהוצאות פקיד השומה בסכום של 20,000 ש”ח.

לייעוץ ללא התחייבות

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

חברה לעיצוב ובניית אתרים חברה לעיצוב ובניית אתרים
WhatsApp chat