ענת דדוש רואת חשבון
לשקט הנפשי שלך יש בית
כי מקצועיות זו הדרך!!!

לקביעת פגישת ייעוץ

דמי חבר המשולמים להסתדרות על ידי המעסיק לטובת העובדים חייבים במס שכר ובמס מעסיקים

בית המשפט העליון פסק כי יש לראות את דמי הטיפול המקצועי שמשלמת חברה בגין עובדיה להסתדרות כחלק מחישוב ה”שכר” ו”הכנסת העבודה”, כמשמעם בדין, ובגינם מחויבת החברה במס שכר ובמס מעסיקים.

תקציר: ע”א 3844/15

בבית המשפט: העליון

לפני: כב’ השופטים: א’ רובינשטיין,
ע’ פוגלמן וצ’ וזילברטל

ניתן ביום: 15.12.2016

המערער: פקיד שומה פתח תקוה

המשיבה: שירותי בריאות כללית

בית המשפט העליון פסק כי יש לראות את דמי הטיפול המקצועי שמשלמת חברה בגין עובדיה להסתדרות כחלק מחישוב ה”שכר” ו”הכנסת העבודה”, כמשמעם בדין, ובגינם מחויבת החברה במס שכר ובמס מעסיקים.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

השאלה במוקד הערעור היא אם יש לראות את דמי הטיפול המקצועי או את דמי החבר שמשלמת חברה בגין עובדיה להסתדרות, כחלק מחישוב ה”שכר” ו”הכנסת העבודה”, כמשמעם בדין, ובגינם מחויבת החברה במס ערך מוסף (להלן: “מס שכר”) על פי חוק מס ערך מוסף התשל”ו-1975 (להלן: “חוק מע”מ“) ובמס מעסיקים (להלן: “מס מעסיקים”) על פי חוק מס מעסיקים, התשל”ה-1975 (להלן: “חוק מס מעסיקים“). בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה וקבע כי אין לכלול בחישוב השכר והכנסת העבודה שבגינם מחויבת המשיבה במס שכר ובמס מעסיקים את דמי הארגון ששולמו בגין עובדיה למוסדות ההסתדרות.

נפסק כי על פי חוק מע”מ וחוק מס מעסיקים, יש לקבוע את השכר והכנסת העבודה שעל בסיסם מחושבים מס השכר ומס המעסיקים על פי הגדרת הכנסת עבודה שבסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ”א-1961 (להלן: “הפקודה“). באשר לסעיף זה נאמר כי מן החריג שבו – ולפיו אין לכלול בהגדרת הכנסת עבודה תשלומים ששילם המעסיק לעובד לכיסוי הוצאות שאותן יכול העובד לנכות כהוצאות מוכרות – אפשר ללמוד על תכליתו, ולפיה יש לכלול במסגרת חישוב הכנסת העבודה רק את התשלומים החייבים במס, ולא תשלומים שניתן לנכותם ולכן אינם חייבים במס. מתכלית זו, כך קבע בית המשפט, עולה כי יש לפרש את סעיף 2(2) לפקודה כך שתשלומים אשר ניתן להכיר בהם כהוצאה מוכרת על ידי העובד ומנוכים כתשלום חובה על ידי המעסיק, אינם נכללים בהגדרת הכנסת עבודה על פי הסעיף; זאת אף אם אין מדובר בהוצאה שהוציא העובד ושעליה שילם לו המעסיק.

דיון

יש לפרש את החריג לסעיף 2(2) לפקודה בדרך תכליתית, על פיה כל תשלום או טובת הנאה המועברים מהמעסיק לעובד כחלק מיחסי העבודה ביניהם נכנסים בגדריה של הכנסת העבודה, למעט תשלומים הבאים בגדרי החריג, אשר לו יש לתת פירוש מצמצם, בשל אותה תכלית של החוק. את התשלומים בגין דמי הארגון נותן המעסיק לעובד בשל יחסי העבודה ביניהם, והם אינם נכנסים – ואף לא נטען שנכנסים הם – בגדרי החריג, שכן אין מדובר בהחזר הוצאות מן המעסיק לעובד, ולכן יש לראותם כחלק מהגדרת הכנסת העבודה לפי הסעיף, אם מותרים הם בניכוי לעובד ואם לאו.

העובדה שהכסף לא הגיע בפועל לידיו של העובד אין פירושה שהכסף לא שולם לו כחלק משכרו, שכן הכסף שולם למוסדות ההסתדרות בעבורו ובשמו, לצורך מתן שירות לו. כאמור, העברת דמי הארגון מן המעסיק למוסדות ההסתדרות היא במהותה תשלום של העובד שנעשה באמצעות המעסיק, והמעסיק משמש כאן רק “צינור” להעברת הכספים. מבחינה כלכלית ומהותית אין הבדל בין העברת הכסף מן המעסיק לעובד ומהעובד למוסדות ההסתדרות, אילו נעשתה, לבין העברת הכסף באופן ישיר מן המעסיק להסתדרות. מכאן שיש לראות את דמי הארגון כחלק מן השכר ששולם לעובד לעניין חוקים אלה, אף אם הכספים לא הגיעו לידיו בפועל.

נוכח המסקנה כי תשלומים אלה חייבים במס שכר ובמס מעסיקים, אם מותרים הם בניכוי לעובד ואם לאו, מתייתר הדיון בשאלה – שבה דן בית המשפט המחוזי בפירוט – ם יש להכיר בתשלומים אלה כהוצאה המוכרת לעובד לעניין מס, ובשאלה אם יש להסכם הפשרה בתובענה הייצוגית השלכה לענייננו.

למעלה מן הצורך, יצוין כי פרשנות זו אף תיטיב לכאורה עם העובדים, כיוון שלא תפגע בגובה ההפרשות הפטורות ממס ובתגמולי הביטוח הלאומי הנגזרים מהגדרת הכנסת העבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה.

תוצאה

הערעור התקבל. המשיבה חויבה בהוצאות בסך 20,000 ש”ח.

לייעוץ ללא התחייבות

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

חברה לעיצוב ובניית אתרים חברה לעיצוב ובניית אתרים
WhatsApp chat